English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

שמואל ועדה(לרנר) גרשטיין - יורב

יעקב יוסף ורבקה גרשטיין חנן וברכה יורב חנוך וצפורה יורב שושנה ושמואל קריזברג מכתבים של שמואל

שמואל  -   נולד:  בשנת תר"ן    (1890)

                נפטר:  כ"ו אב תש"י   (1950)

לרשימת צאצאים של שמואל ועדה

 3ydniz36.jpg (20155 bytes) ידניץ קיץ 1936 לפני עליית שמואל ועדה

עומדים מימין- לייב אברהם,אשתו ביילה,בובצה חרק בת יעקב,משה לסר,שושנה בת שמואל גרשטיין,מרים מניה  מיועדת להיות אשתו של ישעיהו,ישעיהו,אהרון בן סיריל

יושבים מימין- יונה הערשטיין אבא של יעקב יוסף,אשתו ברכה,שמואל בנו,מרים סיריל אחותו,עדה אשתו של שמואל,רבקה מירל אשתו של יעקב יוסף,בזרועותיה הנכד שמשון בן לייב אברהם,יעקב יוסף גרשטיין

על הרצפה- צבי סגל,רחל אחותו,חנן עם הכדור,חנוך בני שמואל ועדה

 

z1928.jpg (38998 bytes)

זהבה ושמואל בצרנוביץ 1928

z1928-2.jpg (73628 bytes)

צד אחורי לתמונת זהבה ושמואל

כתוב בעברית

Shmuall+hyke.jpg (29526 bytes) תמונה שצולמה קרוב לשנת 1920

שמואל עם חייקה האחות הצעירה של אביו יעקב יוסף

רשימת שמות השותפים בתעודת העליה ותאריכי הלידה שלהם

תאריך לידתו של משה לסר זויף כדי לאפשר את עליתו כבנו של שמואל.כתוצאה מכך נאלץ לקבל תצהיר משפטי שיקבע את גילו האמיתי

 

תעודת העליה של משפחת שמואל ועדה אליהם צורף משה לסר כבן

 

gerstin2.jpg (27547 bytes) תמונה משנת 1950

למעלה: ישראל,זהבה,חנוך

למטה : ישעיהו ,שמואל , משה

בתמונה שצולמה במפגש המשפחתי בבית עובד ביום הולדת 60 לשמואל בהזדמנות זו הוחלף שם המשפחה מגרשטיין ליורב שבט תש"י 1Gersht60.JPG (82858 bytes)

 ישעיהו,זהבה,חנוך(הקטן),חנן,לאה,ישראל,אהובה,חנוך,משה לסר

שמואל קרייזברג,שושנה , שמואל , עדה, הורי שמואל, מלכה, משה

שמואל במכתבי אביו יעקב יוסף

27.4.34 שמואל רוצה לעלות
18.9.35 שמואל רוצה לעשות הכשרת חלוצים
18.2.36 דוד ויניצקי מסדר סרטיפיקט לשמואל 
30.8.36 שמואל עולה לארץ ישראל
3.1.40 רכישת נחלה בבית עובד

 לתאור מבצע החלפת שם המשפחה מגרשטיין ליורב שהתבצע בבית עובד

5pardes.jpg (30368 bytes) בפרדס בשחל

מימין: שמואל,שושנה,ישראל

6shmuel6.jpg (14393 bytes)  1936 לפני העליה לארץ

שמואל,עדה,שושנה,חנוך וחנן

 

דברים שאמר חנוך בחנוכת בית הכנסת לזכרו של שמואל בבית עובד

ב"ה

ברשות הרב וברשות היושב ראש, חברים ואורחים נכבדים. אני רוצה להביע בשם בני המשפחה את רחשי התודה העמוקה לרגל החלטתכם להנציח את זכר חברכם, אחינו המנוח שמואל ז"ל, ע"י קריאת בית הכנסת על שמו.

במעמד זה תרשו לי לשרטט כמה קווים על מהלך חייו והלך רוחו של אחי שמואל ז"ל.
ברטט מיוחד במינו אני מבטא את שמו של שמואל האח הגדול במשפחה. בין ‎9 הילדים שגידלו הורינו זיכרונם לברכה.
ידעתיו משחר ילדותי כבחיר הבית הזה, הנמצא אי שם, אשר הכל מכירים בגדולתו. אשר דרכיו ושאיפותיו הנשגבות היו בשבילנו תמיד כמגדל אור במרחקים. תמיד חכינו לבואו, אם כי ידענו שיום זה רחוק.
אושר זה להסתופף בצלו של האח הגדול להרגיש את האחווה הגדולה ששפעה מכל מגע אתו, ולהיות מושפע ממנו באופן ישר אשר אין ערוך. זה נפל בחלקי מעט בזמן, אבל רב מאד בכמות ובערך. וזאת לרגלי מהלך חייו הרצופים מאבק עם רוח הנדידה והגלות ומהלכי רוח גלותיים אשר היו מנת חלקם של בני תקופתו באותו חבל ארץ נידח בין יהודי בסרביה.
הוא נולד בכפר ,בסביבה אשר לא היה בו כל דמיון ויכולת מזיגה והשתרשות במקום. כי מה יכול לקשור ולתת כפר איכרים נידח על מאות אזרחיו היהודים, לצעיר שנולד בבית יהודי תלמיד חכם בעל רוח לאומי מובהק.
שמואל ז"ל חונך כעילוי ,למד בבית המדרש המקומי והתעלה על סביבתו עד שהרגיש שצר לו המקום, וכרוח הזמן בתקופת השכלה זו, נסה אף הוא ובהצלחה, לטעום את טעמה של השכלה כללית, דבר שעלה לו במאמץ יתר. הוא הגה בספרות הליברלית הרוסית על עליות הגג או במרתף, ובדי-עמל רב ביותר השיג את דרגות ההשכלה של הנוער העירוני בתקופתו. וכאן התחיל המשבר הראשון בחייו. הוא העילוי, הנאמן ליהדות, קסם לו הדרור הקורן של העולם הגדול, והוא רצה להגר לארצות מעבר לים, להיחלץ מהכפר, אבל חזקה עליו עמדת אבא ז"ל אשר אהבו כנפשו, שאמרה "גדולה מדתו של יהודי אפילו בכפר נידח מכל גדולתם של מגלי עולם הבלתי יהודי".
שמואל ז"ל נאבק קשה מאד, הוא נסה להעלם מן הבית, אבל חזר על עקביו כאשר גלה, שאמנם העולם קורן, אבל אור זה אינו יהודי כי-אם אור זר.
ושמואל התגייס לצבא ערב פרוץ המלחמה העולמית הראשונה. בעיני רוחו התמים ראה שהנה עולם האידיאלים יתגבר. הוא שרת את המדינה ‎3 שנים. הוא האמין שסופרי הליברליזם הרוסי ינצחו ובסופה של מלחמה כי תפרוץ, רק יעלו האלמנטים האידיאליים להנהגת המדינה. והנה פרצה המלחמה העולמית ושמואל ז"ל גויס בין הראשונים לחזית האוסטרית. כאן הגיע שוב משבר בחייו. באותו יום שעמדו לפרוץ לתוך הגבול האוסטרי, הופיע פתאום גנרל רוסי ונואם נאום ארסי נגד הצבא האוסטרי הרוחש יהודונים, שמצווה ראשונית היא להשמידם. במהלכה למעשה, נתבשר שמואל ז"ל, ששכנינו בכפרים הרוסיים שבקרבת הגבול התחילו במלאכת השמדת היהודים בבית. גורל זה מצא גם את כפר מולדתנו אשר הזכרתיו. היהודים גורשו לפנים המדינה ורכושם נשדד.
שמואל ז"ל לא המשיך עם הפורצים קדימה ומצא את דרכו לשבי, הוא היה אולי השבוי הראשון במלחמה העולמית הראשונה. אבל גם כאן חיכו לו חיים קשים ומרים מלאי מאבק חסר תקווה. במשך ‎4 שנות שביו הוא נסה להצטרף למהפכנים וכמעט שמת על התליה. עד שלבסוף השתחרר והגיע לאודסה.
כאן גמלה ברוחו ההחלטה שלא מאור הגויים נושע, ויהיו אלו ליברליים אינטליגנטיים או מהפכנים כמה שיהיו. הוא הצטרף לפועלי ציון ונמנה כאחד מתלמידי ביאליק ז"ל באודסה ושם הוא לקח חלק בפעולות הלאומיות היהודית. שמואל ז"ל המשיך בדרך החזרה הזו, חזר הביתה לבית ההורים, מצא את זוגתו בחיים והתנסה לבנות בית בישראל כמושגי הסביבה בימים ההם.
כבן כפר הוא נמשך לחיי יצירה, נוסף לחנות רכש לו משק חקלאי, הקים בית והוכיח את עצמו גם כאיש אמיד בעל נכסים. הוא לקח חלק פעיל ביותר בכל מפעל ציוני ובאותו זמן אף הרחיק לכת ברוחו הלאומית והיה קרוב לתלמידי ז'בוטינסקי שהכירו עוד מאודסה. ציונות פוליטית זו העיקה עליו בחוסר מעשי הבניין שבה. למרות מאמציו בבניין ביתו, בנתינת חינוך עברי מובהק לבתו בגימנסיה עברית, לא מצא בכל זה מרגוע, עד שנתק עצמו בכוח מכל זה , עזב את כל רכושו, שלא יכול לקבל תמורתו והפליג להגשמה של האידיאל הגדול של מציאת האור האמיתי היהודי, אור הבניין וההגשמה.
ואמנם היה בזה שוב משבר גדול לאין שיעור. בגיל זה כבעל משפחה עם שלשה ילדים שיחיו, הוא בחר להתחיל בעבודה פיזית והצטרף למשרד החקלאי של לשכת הפועלים ברחובות, בכל כוחו החזיק מעמד. מאן בכל תוקף לנסות ולפתוח חנות מכולת או להתחיל בפקידות במקצוע הנהלת החשבונות שידע על בוריו. הוא חזר להיות יהודי שלם למסורת ולמצוות בלי סייג.
וכאן עלי לציין את זכותה הגדולה של רעייתו עדה שתחי'. היא כבת עשירים אינטליגנטית לא ידעה עמל כפים מהו, ולפלא כיצד השכילה רעיה נאמנה זו להיות לעזר ולסעד באידיאלים של שמואל ז"ל, בהחלטה הנחושה לבנות כאן בית יוצר על אדמת ישראל. הם חסכו מהשכר היומי ומארוחותיהם הדלות ורכשו להם את המשק הזעיר כאן בבית-עובד. שמואל ז"ל ספר לנו שבמושב חושדים בו שיש לו רכוש כל שהוא. מכיוון שאיננו בעל חוב, ובכל זאת התקדם בבניין ביתו ובמשקו. ולא ידעו חבריו בבית שאמנם עשיר ומאושר היה שמואל. אבל עשרו היה בזה שמצא את עצמו ואת ביתו ,ומה ערך לדבר אם ביתו היה בסך הכל צריף רעוע שעלה ‎10 ל"י ובכיסו לא הייתה פרוטה לפורטה. הוא התאמץ לעבד את משקו במו ידיו גם כשהתחיל להרגיש את השפעת מאמצים אלו במלואם על כוחותיו הפיזיים, ועם בניין ביתו הקבוע התחיל להתמסר גם בהקמת הבית הזה. אסון ההשמדה במלחמה העולמית השניה דכא אותו, היות והוא רצה למצוא נוחם מה בהקמת גל עד לבית אבא ז"ל. יהי זכרו במפעל חייו ביניכם ברוך.

נאום זה נכתב והוקרא ע"י חנוך בטקס קריאת בית הכנסת בבית עובד ע"ש שמואל.

רשימה חלקית של צאצאי שמואל ועדה ( לרנר )גרשטיין- יורב

שושנה ( גרשטיין ) ושמואל קרייזברג

 עמליה ( קרייזברג ) ואליעזר גור אריה

    ענבר ( גור אריה ) ודוד שמיר  

        דניאל ( ז ) שמיר

    אלעד וסיגל גור אריה

    לילך גור אריה

 

אליעזר ודגנית ( גראייר ) קרייזברג

    אורן קריזברג

    סיון קריזברג

אורנה ( קרייזברג ) וגל קימל

    ליעם קימל (ז)

    עילי שמואל קימל

 חנוך וצפורה ( ברגשטיין ) גרשטיין – יורב

 שמואל ואורנה ( חסון ) יורב

    רועי יורב

    און יורב

 אמיר ושרית (   ) יורב

    שני ( נ ) יורב

    שי ( ז) יורב

    אלון יורב

 חנן וברכה ( סרוק ) גרשטיין – יורב

 זהבית יורב 

     נועה יורב

 טל (רביטל יורב) ואביאל כהן-יורב

      מאיה כהן-יורב

      יונתן כהן-יורב, יערה כהן-יורב

עידית ( יורב ) ו משה וויסמן

    יובל וויסמן ( נ )

    שביט וויסמן (נ)

    כפיר וויסמן