English

מפת האתר

צור קשר

 מפתח השמות באתר

מי אנחנו

הצהרת פרטיות

פוליקמן

אלקיס

שכטר

גרשטיין

יורב

דף הבית

 

דבורה גרשטיין

דבורה גרשטיין 1912 - כט' תשרי תרצ"ח 4.10.1937

 המשפחה המורחבת בשחל

עומדים מימין: חנוך גרשטיין (יורב), משה גרשטיין (יורב), זהבה גרשטיין (יורב), יהודית טלר, צבי טלר, ישראל גרשטיין (יורב

יושבות מימין: מלכה גרשטיין(יורב), דבורה גרשטיין, לאה גרשטיין (יורב) , אהובה גרשטיין (יורב

אהובה ודבורה גרשטיין ידניץ 1930

קווים לדמותה של דבורה גרשטיין

דבורה נולדה בשנת 1912 למשה שלום גרשטיין ולאשתו הראשונה.

אחיה מנשואיו השניים של אביה: דב, סוניה וטובה.

דבורה היא צאצא לאחיו של יונה, אביו של יעקב יוסף.

המשפחה גרה ביעדניץ וכך נוצרה הכרות קרובה בינה לבין אהובה וזהבה. כמוהן קבלה חינוך יהודי דתי ציוני עם שאיפה חזקה לעלות ארצה.

המידע על דבורה מבוסס על התיק האישי שלה השמור בארכיון כפר עציון וכן על תמונות ומכתבים שכתבה לאהובה ודרישות השלום הנכתבות אליה ע"י זהבה הנמצאים בארכיון המשפחתי.

במכתבי יעקב יוסף היא מוזכרת כשהשתתפה בחתונת לייב אברהם. הוא מוסר לה ד"ש מדי פעם במכתביו.

דבורה למדה להיות גננת (יחד?) כמו אהובה וזהבה, אך לא מצאה שם משרה פנויה. בסוף דרכה בארץ היא מתכוננת להיות גננת בכפר פינס.

דבורה עלתה ארצה בסוף 1934 ,אחרי ילדי יעקב יוסף, ובחרה להצטרף לקבוצת שח"ל. לאחר כשנה ,בקייץ 1936 היא יוצאת לדרך עצמאית ולא עלתה לטירת צבי . בשל כך לא זכתה לאותה תמיכה משפחתית הדוקה שתמכו אחד את השני בעתות משבר, והיו כאלה. היא מחפשת קבוצת הגשמה להצטרף אליה ומגיעה לקבוצת אברהם הנמצאת בהכשרה לעליה ,בכפר פינס. קבוצה זו הקימה לאחר זמן את כפר עציון.

היא שמרה על קשר מכתבים חם עם אהובה וזהבה. כמוהן נראה שהרצון להתחתן העסיק אותה.

 אחיה דב עלה ארצה אחריה (1936) והיא הייתה בקשר אתו.

במכתביה ניכרת נפש רגישה הבוחנת את הסביבה החברתית הסובבת אותה מתוך שאיפה לרמה אישית גבוהה.

ממכתביה ניכרת הציפייה העצומה לעליה לארץ עם תקווה גדולה בלב, מול המציאות הקשה אותה היא חווה לאחר העליה.

בסוף חודש תשרי תרצ"ח שמה דבורה את נפשה בכפה, ולמחרת נפטרה בבית חולים בחדרה. תאריך פטירתה 4.10.1937 כט' תשרי תרצ"ח.

קברה מצוי בבית העלמין הישן בחדרה ברחוב חטיבת הנח"ל.

 

קישור להסבר כיצד להגיע לקבר

המצבה על הקבר

הכיתוב באלכסונים למעלה לא התברר לגמרי

התמה בבנות והמלאה לי ???

הספד זהבה לדבורה - התחלה

הספד זהבה לדבורה - סיום

הספד "חבר" התחלה

הספד "חבר" אמצע

הספד "חבר" סיום

ההספד בכתב יד

סיום ההספד בכתב יד

בשורה רביעית מהסוף - מצוין מקום הקבר

 

מכתבה של זהבה לדב קנוהל

7.5.1950 

 

2022 משה ויוסי אומרים תהילים ליד קברה של דבורה

המצבה של דב גרשטיין אחיה של דבורה בקרית שאול

למכתב שדבורה כתבה בתאריך 7.11.33

המשך המכתב שדבורה כתבה בתאריך 7.11.33

 

 

שלום וברכה יקירי

באמת לא כדאי לכתוב לי כבר לחוץ לארץ. אך רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום.

ועוד מאשימים אתם אותי על שחדלתי לכתוב לכם. אם לפעמים התחלתי ,כן בוודאי התחלתי, ומדוע חדלתי הלא ידוע לכם כי עמדתי על סבך העליה.

נסעתי לידניץ עשיתי לי כל הנירות בשביל הדרכיה שלחתי אותם ע"י הדואר ואני באתי לצרנוביץ. כעבור 4 ימים פניתי על זנגר כי הוא שב מבוקרסט ושאלתי מה נשמע עם הנירות שלי וענה לי , אחרו.

תארו לכם את מצב רוחי עתה. משאלת לבי לראותכם כבר ולשוחח קצת.

כשברא אלהים את העולם כתב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ז"א בתחילה היה חושך ואחר כך אור. גם אצלי ככה. נמצא כבר החושך ועתה נקוה שיהיה כבר אור.

כתבתם לי גלויה ואין מה לקרוא. מה נשמע אצלכם אבקש להודיעני על הקבוצה בפרט ומחיי ארץ ישראל בכלל. הקבלתם כבר קרקע זהובה.

המשך המכתב באידיש.

דבורה

בחזית הגלויה מוסיף אחיה:

גם אני פורש בשלומכם הטוב ומקוה אני כי בקרוב נתראה בארצנו הקדושה שאיפת נפשותינו.

דוב גרשטיין.

(נ.ב  תעבור עוד שנה תמימה עד שדבורה תזכה לעלות ארצה בסוף 1934)

 

למכתב שדבורה כתבה בתאריך 17.4.34

המשך המכתב שדבורה כתבה בתאריך 17.4.34

1934      (חותמת הדואר מאחור 19/11/34 קונסטנצה)

שלום וברכה חביבה

בעצמי אכתוב את השבח. אחרון אחרון חביב. הנה באחרונה אבוא אני בעצמי ובכבודי להתראות עמכם.

אי"ה ביום 21/12 אסע לקונסטנצא .(באנגלית) רב תודה לד' שסוף סוף בא גם תורי לבוא למחוז חפצי. יתן ד' לנו שתמלאנה משאלות לבנו מעתה והלאה.

ידי רועדות מרוב שמחה. חומר לכתיבה גם כן אין. זאת אומרת יש ויש אבל לא כדאי. חבל על הגלויה. אמסור לכם בעזרת פי בקרוב. כן מזל טוב לכם ולנו, הלוואי שנחיה ונגיע לעוד שמחות כאלה.

שלום וברכה, שלום ולהתראות  שלכם דבורה

 

     

המכתב הראשון של דבורה מכפר פינס

 

 

המכתב מדבורה גרשטיין כפר פינס
גמר כתיבה וחתימה טובה לכל יקירי
כפר פינס 11.9.1937
שלום וברכה לך אהובה
עם בואי לקבוצה בימים הראשונים התחלתי תיכף לחשוב לכתוב לך מכתב.
אולם לא הוצאתי את זה לפועל ותיכף קיבלתי מכתב ממך.
ועתה הנני להביע לך מעומק ליבי את תודתי הרבה לך. כמים קרים על נפש צמאה היה מכתבך זה בשבילי כי הרי גם לך ידוע כפי שהיינו מדברות לפעמים ביננו כי תמיד יחסרו לי אי אילה אנשים משחל לא כולם אמנם, אבל כמה ידידים-ות היו לי. אמנם בהיותי שם לא הרגשתי במציאותם אבל בהתרחקי מורגש החלל. אבל (פארבייס די ליפון) שתוק. ביחס לאנשי הקבוצה כאן נדמה לי שלא אחדש לך כלום כי בטוחתני כי את מכירה אותם כמוני. ישנם שני סוגי אנשים 1) גליציה מאותו הסוג שמקובל בחוץ שמכנים אותם גליצאיים (שלעכט פערביסון). 2) אמנם גליצאים אבל אינם בולטים באותה תכונה המקובלה אלא אנשים טובים ורצון תמים לחיי קבוצה וכו'... על הבודדים אינני רוצה להתעכב הם אמנם לא חילים פשוטים אבל או שעוד לא מסרו להם דין וחשבון או שלא אכפת להם. בכל אופן מי שבא אל הקבוצה אפילו קצת אבל קצת אל המוכן, קשה כבר לשנות את הקיים. אף על פי שכך יש דאגה כללית למשק וביחוד לצורת הקבוצה ובזה אני כבר מוצאת חיוב. השבת כאן יפה מאד השולחן מקבל צורה נאה בשבת. על הצורה משנוכחתי לדעת שזה קובע הרבה מאד בחיי החברה הם מתלבטים הרבה. אולי יש לי עוד ועוד קוים לעמוד עליהם אבל אדמה אז חלילה לסופרת שמציירת כל כך יפה כל קו וקו. לכן אסתפק הפעם. אעבור קצת לצורה האינדיבדואלית הנוגעת לדבורה . איני יודעת איך שאתם תיארתם לכם את נוכחותי בקבוצת אברהם אבל אני לך מסרתי באופן פרטי שאינני נלהבת. כי יש לי מושג די ברור מאופים ומתכונותם. כידוע לך שאני חושבת להתחיל כאן לעבוד בתור גננת והלאי שאצליח וגם בשטח זה בולטים קשיים כי לא יהיה לי עם מי להתיעץ עצה אינטימית. אולם יש ברצוני להתגבר ולעבוד וד' יהיה בעזרתי.
כשבאתי לקבוצה מצאתי כבר את הבחורה של דב קנוהל בחורה חכמה ומפותחת. מדברת יפה עברית אבל לבה לא יפה. (שורה כתובה ביידיש)
השבוע בא מכתב מברוך אמביר שהוא התארס עם בחורה מגליציה בחורה לפי רוחו ויש לה (מילה בלועזית[ matura?]) אני באופן פרטי מאד מאד מרוצה כי אני לא הייתי יכולה לתת לו לפי צרכו. חסר לי עוד הרבה הרבה להחשב לבחורה נבונה. לכן תאמיני לי שבכל לבי אני שבעת רצון שככה יצא. חדוה לא מרגישה כל כך טוב האנשים הם לא לפי רוחה. מרים מענשט זוך. דבורה הייסט נאך א גריני (?) כמה בחורות כבר תפוסות אצל 2 עובדים. חבלי לידה של יצירות חדשות (זוגות חדשות שמתחילים) ובינהם גם בחור אחד ספרא אולי שמעת ממנו מרומניה. הוא רצה לפעמים להכנס לשחל עומד להתקשר עם בחורה מליטא שגם כן רצתה להכנס לשחל ולא קיבלו אותו, בחורה נחמדה.
כן קיבלתי מכתב מהבית הורי כותבים לנו שהם החליטו לבוא ארצה ושנתעניין אודות דרישה. דב עובד והוא בחור טוב אבל עצבני הארץ השפיע עליו. אהובה אני אבקשך מאד שאת או שתמסרי למישהו אחר שימצאו לי הספר שלי של שירי הגן ובאילו הימים יהיה אצלכם דב קנוהל עם הבחורה שלו בבקשה למסור אותו לו. אני מבקשת שכולם שעוד לא שכחו בי שיכתבו לי. מה כותבים לך מהבית. כתבי לי פרטים ממך ומה שידוע לך מטירת צבי. מה שלום הניה. אני אצרף כאן מכתב בשביל החברה. שלום וברכה ידידתך הנאמנה והמסורה
דבורה
 

מכתב מאהובה לדבורה שלא נשלח

המכתב שלא נשלח מאהובה לדבורה

המשך המכתב מאהובה לדבורה

דבורה היקרה שלום לך!

נו כן יקרה, מובן מאילו כמוני כמוך מרגישים אנו כלאחד לכשעצמו מה זה חסר לו ומה שהיה לו. כן היה משהו שהשרה רוח אינטימי משפחתי אפשר להגיד, וזה היה בכל מקום בכל פינה. ואנו המאושרים לא ידענו כי הננו מאושרים וגם לא ידענו הסיבה. ידענו שאנו בבית ובבית צריך כך להיות. -ועכשיו כשמפוזרים אנו לכל הרוחות יודעים אנו מה זה היה בשבילנו, ולכן תביני שאני מבינה ומרגשת די טוב את מצבך. ועוד פעם צריכים להתגבר ולהתגבר זוהי אולי התעודה של בן האדם, מי יודע. ואם לא נעשה את זה מה יהיה ,יותר קל?

רבקה בדרכה לטירת צבי נשארת איתי בבית אלפא לשבת אחת. שוחחנו ארוכות על כל האנשים שלנו והסיכום שהד' יעזור אותנו.  אולי יש גם עכשיו זמן , אדרבא שיעזור כבר.

 אחרי סוכות היא תתחיל שוב את פרשת הנדודים שלה. ואני אולי בעוד חודש אעבור לטירת צבי. בעבודה אני מוצאת סיפוק רב. וחוץ מעבודה מי יודע אם יש דבר כזה בשבילי, אולי?

כן , מדבריך במכתבך ראיתי שמדברים אצלכם עוד מצורת החיים ומתרבות ואנשים בעלי תרבות. אצלינו כאילו לא היה קיים דבר שכזה. עלי זה לא משפיע ביותר לטובה, אבל לשנה החדשה, נו נראה.

חשבתי לחפש את הספר מה שבקשת ממני אבל לא נסעתי במקרה לשמחת תורה הביתה ואין לתאר כמה שקשה לי עכשיו משום זה לא תקחי גם הנ"ל ברצינות ממכתבי כי מצב רוחי מזופת מאד. את תמשיכי לכתוב לי מהכל מה שמתרחש אתך, אני מעונינה מאד לדעת ולא פחות מעונינים זהבה ויתר החברה שלנו. בודאי שגם היא היתה כותבת לך אבל התנאים קשים מאד שמה לכתיבה.

הניה כעת היא בכפר חסידים. אני מתנחמת כבר שבשובה היא תכנס אלי לבית אלפא לאיזה יום. ואת? אין לך כל אפשרות לבוא? מתי את מתחילה ללמוד ? והלואי שתצליחי כרצונך.

                                                                                                החברה אהובה

מה בדבר הוריך, אלו חדשות. ודב מה מצבו.

 

 

להלן מכתב נוסף שכתבה דבורה

מכתב מדבורה לאהובה

המשך המכתב מדבורה לאהובה

מכתבים נוספים של דבורה נמצאים בארכיון המשפחתי